"חד וחלק"

אוצרת: ד"ר אילנה זינגר

חרבות הסמוראים לא היו רק כל נשק עבורם. הן סימלו את אמץ לבם, את מעמדם ואת נאמנותם המוחלטת לאדונם. החרבות היו "נשמת הלוחמים".

החרבות היפניות הוכנו בעבודת יד ללא כל שימוש במכונות או בטכנולוגיה מתקדמת. לרשותו של חרש המתכת עמדו כלים פשוטים מועטים וכישרון רב. לפיכך, נחשבה החרז ליצירת אמנות כבר בתקופות קדומות. ביפן פעלו כמאתיים אסכולות של אמני ייצור חרבות, מאה ועשרים מתוכן בין המאה ה-10 למאה ה-12 ושמונים מן המאה ה-17 עד המאה ה-19. באסכולות אלו פעלו כאלף אומני חרבות ידועים מאד ובין עשרת אלפים לשנים עשר אלף אומנים אשר המידע עליהם חלקי בלבד.