סקירה על "לקסיקון לנצרות"

ד"ר איתן בורשטיין

 בהוצאת 'איתאב' יוצאת בימים אלו מהדורה שנייה, מורחבת ומתוקנת של ה'לקסיקון לנצרות'. זאת לאחר שהמהדורה הקודמת אזלה מן השוק.

 

מדובר בספרו של ד"ר איתן בורשטיין חבר איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל ומנהל המוזאון לתולדות בנק לאומי.

 

הספר מחזיק 540  עמודים. עמודי התוכן מחולקים לשני טורים. בטור המרכזי  מתוארים כ-1500 מושגים, אישים ואתרים  השייכים לכל זרמי הנצרות. רבים מן הערכים בלקסיקון,אין זה מיותר להזכיר,מוצאים את ביטויים החזותי במוזאונים הרבים ברחבי העולם.

 

בטור המשני, המקביל, נסקרים המקורות הפגאניים והיהודים של המושגים, ניתנות הערות -בחלקן פיקנטיות - המשלימות את הנכתב עם ההקשרים לעולם המודרני שלא לומר החדיש. בטור זה נמצאים גם ההסברים האטימולוגיים והפילולוגיים למושגים.

 

כך, בערך העוסק במילה הראשונה הנאמרת בתרגום הלטיני של התנ"ך (הוולגאטה) ע"י אלוהים ('יהי') מופיעה התייחסות למותג ולמפעל האיטלקי FIAT   ! – "ויהי".

 

הערך המוקדש ל'לוגוס' ("דבר","ערך","אידאה"),  הוא 'הבן' בשילוש הקדוש, יפנה אותנו לתוכנת ה-WORD של חברת....מיקרוסופט.

 

ואם בוולגאטה עסקינן, הספר מספק הסבר לקרניים על ראשו של משה כפי שפיסלו מיכלאנג'לו (שהבין את "ויקרן עור פניו" כפשוטו).

 

ההשפעה העצומה של הנצרות (בשונה מן היהדות) על האמנות על כל היבטיה (פיסול, אדריכלות, ציור ומוסיקה) באה גם היא לידי ביטוי בחיבור זה. ליד ההסברים על מושגים ואישים כמו 'פסיון' ,'פטרוס' ו'הירונימוס' ניתנת סקירה אודות האמנים הרבים שתיארום בפיסול או בציור ומיקומם במוזאונים ברחבי תבל.מבין האמנים שיצירותיהם מופיעות בלקסיקון נציין את דירק בוטס,מיכלאנג'לו,גוסטב דורה,ג'ורג' דלה טור,טיציאן,קרווג'ו ורבים אחרים.

 

מעיון בערך 'מפקד קווירינוס' מתברר לקורא כי עותק נוסף של הציור המפורסם של פיטר ברויכל המבוגר שנושאו הוא המפקד הנראה במוזאון המלכותי בבריסל נמצא במוזאון בבואנוס איירס.

 

הלקסיקון עשיר בהתייחסויות ובדוגמאות חזותיות של מזבחות מפורסמים כמו זה שבקתדרלת סנט בָּוון בגנט בלגיה ובכנסיית סן מרקו בוונציה.כן עתיר הספר  בהסברים אודות מושגים מעולמות האמנות  והאדריכלות  דוגמת 'טריפטיך' ו'נוויס'.

 

למניעת כפילויות נמצאת בסוף  כל ערך התייחסות לערכים אחרים המשלימים את המידע .

לכן, למשל,בסוף הערך 'לותר' ישנם מראי מקומות לערכים דוגמת הסמכה, וידוי, טצל, ליטורגיה, מור, תומס, מינצר, מלנכתון וצווינגלי.     

 

אין מדובר כאן בחיבור פולמוסי,אלא בניסיון   לתאר בצורה אובייקטיבית ושקולה את הדת היחידה שנולדה בתחומי ארץ ישראל.

 

חידושו של ה'לקסיקון  לנצרות' הוא בעובדה שהוא מבוסס לא על ספרות משנית אלא על מקורות ראשוניים דוגמת הברית החדשה ואבות הכנסייה שנכתבו בלטינית, יוונית וסורית.

הציטטות מן הברית החדשה המובאות בספר ביוונית מלמדות אותנו, אולי בפעם הראשונה, את פשרן המקורי. מתברר, למשל שהביטוי "אין נביא בעירו" הלקוח מן האוונגליון לפי לוקס אינו התרגום המדויק וצ"ל "אין נביא במולדתו". עיר המכורה בה מדובר,היא נצרת ולא בית לחם....

 

לעזרת אותם קוראים שאינם שולטים ביוונית ניתן  לצד התרגום העברי גם שעתוק (טרנסליטרציה) באותיות עבריות..

 

המחבר שעסק שנים רבות בהוראה ובהדרכה שם את הדגש על בידול המידע לקהלים מגוונים בארצות שונות.

 

בסוף הספר מצויה – רשימת הקדושים לפי תאריך חייהם ותוך הדגשת הזרם אליו הם שייכים.

 

המחבר מקווה שמעבר לידע  המוזאולוגי והבנת היצירות יתרום הספר לפיוס או לפחות להבנה בין שתי הדתות לאחר תקופה ארוכה מדי של מתח בין היהדות  לנצרות.