חיפוש מוזאונים

בחזרה לפלאות

פסיפס ארוס מהעיר ג'רש (ירדן), העתק, תאריך לא ידוע, אוסף המוזיאון הימי הלאומי
22.07.2017
18.04.2018

אספנות מלווה את התרבות המערבית משלביה המוקדמים. עוד לפני התקופה הרומית קודשו אוספים למוזות. חפצים מאגיים נאספו החל במקדש אפולו בדלפי וכלה ברליקוויות בכנסיות. אוספי "חדרי הפלאות" של אצילים אירופאים ברנסנס העבירו את האספנות לתחום האישי-ביתי. בארמונות ובבתי אריסטוקרטיה קיבצו מוצגי טבע נדירים וחפצים שהובאו מקצות תבל לצד מוצגים ארכיאולוגיים מופלאים וחפצי אמנות. חדרים אלו ביטאו אימה מעורבת בהתפעלות, אך גם את תחושת האדנות והיוהרה שעמדו ביסוד הקולוניאליזם. חדרים אלה התגלגלו והפכו למוזיאונים שאנו מכירים היום. דפוסי התצוגה של אז השתנו ופותחו שיטות מיון וסיווג רציונליות על פי שדות ידע שונים. אולם עד היום "חדרי הפלאות" ממשיכים להיות מאגרים של מידע נדיר ומסעיר ומשמשים מקור השראה לאוצרים במוזיאונים ולאמנים עכשוויים. הם מהווים חלופה לקטגוריות המיון המודרניות, כפעולה פוסט-קולוניאליסטית וכביטוי של ביקורת על העולם הצרכני.

כאזכור ל"חדרי הפלאות" ולשיח המוזיאלי המתפתח בעשורים האחרונים בעולם ובארץ, ביקשנו לבחון את תכולת המחסנים של מוזיאוני חיפה בעין רעננה ובמבט חדש. תרנו אחרי המופלא, האקזוטי והמשעשע. בחלל התצוגה הצבנו בסמיכות חפצים ויצירות בגיבוב ובאורח שרירותי – ללא היררכיה "מעמדית", ללא מחויבת לארגון כרונולוגי-היסטורי או לייצוג של סיפור-על. הצבנו אלו לצד אלו יצירות אמנות לא ידועות ונשכחות, יצירות בעלות מעמד תרבותי והיסטורי, תוצרים של מלאכות יד מקוריות ומספר עבודות עכשוויות של אמנים שאינם נכללים באוסף. בתוך הריבוי הסלקטיבי, המתכתב עם ההיסטוריה של המרחב המקומי והיצירה האזורית, התצוגה מעלה לדיון את האופן שבו נערכת הבחירה בתצוגה המוזיאלית– הן בכל אחד מן המוזיאונים המיוצגים בתערוכה והן בתערוכה הנוכחית.