לא מסר אלא משמעות – התבוננות יוצרת באמנות/ נטע גרבר דר

 

התבוננות באמנות, קריאה או הקשבה אינן מוגדרות כעשייה אמנותית. אם זאת, לעיתים - תוך הקשבה, קריאה והתבוננות, עולות על הדעת מחשבות ותחושות שלא עלו על הדעת לפני המפגש עם יצירה מסוימת. ברגעים כאלה- ההקשבה, ההתבוננות, הקריאה ואף השיחה הופכות אמצעי ליצירה, הבעה וגילוי- זו "התבוננות יוצרת".

ה"התבוננות היוצרת" מתפתחת כשמופנית אליה תשומת לב פנימית וחיצונית  ומשתכללת באמצעות שיחה ויצירת בסיס מושגי שימקד את המבט ויכוון את התודעה בזמן ההתבוננות ואחריה. קיום מתמשך של מפגשי התבוננות, הקשבה ושיחה ישכללו ויעדנו אתה.

במהלך עבודתי בחינוך מוזיאוני מצאתי שילדים צעירים מתבוננים ומגלים משמעות באמנות באופן טבעי, והיכולת להחיות את הנראה בכוח המבט והשיחה טבעיות עבורם עד שנדמה שלמדו מאריסטו להפליג מהנראה אל המשמעויות האפשריות.

לפניכם דוגמא לשיחה כזו שהתנהלה במוזיאון ווילפריד עם ילדי גן 4-6

ילדים :האיש הזה הוא רע.

  • באמת? רע? איך יודעים?

ילדים: כי הוא כועס, והוא חזק והוא עושה ככה (פרצוף ואגרוף)

  • מה מי שכועס הוא רע?

ילדים: לא, הוא טוב, אמא שלי אוהבת אותי אפילו שהיא צועקת, גם אבא שלי, גם אני פעם כעסתי כשהייתי קטן.

  • אז הוא רע או?

ילדים: לא הוא מגן, יש שם אריה, הוא הורג אותו.

  • איך הוא מגן ?

ילדים: הוא מתלחם, הוא תוקף, הוא מרביץ, אומר מילים שאסור.

  • שהות

ילדים : הוא רע טוב. חייל הוא רע טוב הוא חייב להתלחם.

ילדים : אפילו המצרים הרעים היו עצובם על הילדים שלהם הבכורות שהיו מתים.

  • אז מה אתם אומרים הפסל הוא רק בשביל יופי או... 

ילדים: בשביל מחשבה, וגם יופי ואני מוסיפה אולי גם בשביל... הזיכרון והסיפורים מוסיף אחד הילדים.  

בתהליך ההתבוננות המתואר השאלות הרחיבו את המבט והביאו את הילדים להתבונן שוב ושוב. נקודות המבט השונות פגשו זו את זו, הרחיבו והעשירו זו את זו וכך התפתח הפירוש הראשוני לגילוי של משמעות עמוקה ורחבה.