בשנת 1968 הפילוסוף הצרפתי ז'יל דלז חיבר את ספרו הנודע "חזרה והבדל". עקרונותיו מהווים בסיס לשיח רווח בשדה האמנות העכשווית, הנוגע בסוגיות של ייצוג, שפה, היסטוריה, וקפיטליזם. בספרו טוען דלז כי ל"חזרה" בעשייה האמנותית ניתנה תמיד משמעות שלילית, ורק ייחודיות היצירה הקנתה לה את חיוניותה. טענתו זו, מביאה את דלז לדיון בחשיבות ההבנה של המושג "הבדל" בין יצירה אחת למשנה, ולהציע לראות את ה"חזרה", כהמצאה מחדש, "ככוח פעיל שיוצר את ההבדל".
יצירות מאוסף היודאיקה של המוזיאון תוצגנה לצד עבודות של אמנים עכשוויים, כמו מאיה אטון, מיכל רז, גיל יפמן, טל פרנק, ליהי תורג'מן, לילך בר-עמי, גליה רוזנפלד ואחרים, אשר חוקרים באמנותם רעיונות של חזרה והבדל. יצירותיהם ממקדות את תשומת לבנו בפרטים הזעירים – באותם הניואנסים המושתתים על ביקורת כנגד עולם הצריכה, הפרסום, והייצור ההמוני. אמנותם שואפת להתעלות מעל המונוטוניות של הקיום היומיומי ומעודדת אותנו להתבונן שוב ושוב, אך באופן שונה, בהווייתנו.