אוצרת: מאירה להמן פרי
המוזיאון המארח
אמיר נוה
אמיר נוה, אמן צעיר אוטודידקט, פיתח שפה אמנותית משלו המשלבת טקסטים פרובוקטיביים עם קווים רבי ביטוי. עד לאחרונה עבד על ניירות תלושים מספרים ומחוברים לרישומים בגדלים שונים, ועתה הוא עובד גם בצבעי שמן על בדים. יצירותיו שוכנות על גבול המופשט שממנו מבצבצת לעתים צורה מוכרת. הטקסטים הלקוחים מנבכי התודעה מרמזים על מאבקים פנימיים, סערות ותחושת נרדפות. יצירותיו מסתוריות ומתעתעות בדמיון הצופה המתמסר.
העבודות מכילות סצנות עמוסות דמויות הממוקמות על הטווח שבין האנושי לבהמי. הדמויות השונות לכודות בסבך יחסי תלות זו בזו, ולא תמיד ברור היכן מתחיל האנושי ונגמר הבהמי. מבטו של האמן מקלף מהאירוע החברתי כל סממן של נורמליות או מסכה וחושף את החרדות, היצרים והמוטיבציות העלובות שקושרות קיום אנושי אחד לאחר. נושא נוסף שחוזר הוא נושא הזמן או הזמנים, הנוכחות מול הנעדרות, הניסיון לתפוס את ״ההווה״ כמהלך המבקש להוכיח ולהצדיק את הקיום, לנסות להבין את הרצף והקשר בין האתמול למחר. האמן אומר ש״העבודות או העיסוק שלי ב'זמן' והניסיון להתעמת עם הזמן מגיעים מתוך הרצון שלא לקבל את המוחלטות שלו אלא להגדירו כנגזרת של תודעה״.
מאירה פרי-להמן