הגשרים על נחל עמל (אסי. סחנה) כאלמנט מחבר ומגשר, פיזית, תרבותית וחברתית הגשרים של "מחוז" אסי (סחנה)

הגשרים על נחל עמל (אסי. סחנה) כאלמנט מחבר ומגשר, פיזית, תרבותית וחברתית

הגשרים של "מחוז" אסי (סחנה)

דרור סגל*

מבוא

פתגם ישן אומר: אל תשרוף (או שמור היטב) על הגשרים, כי במהלך חייך תצטרך לחצות את הנהר אין ספור פעמים.

נחל עמל (האסי) או עין אל ע'אצי, נובע במערב גן השלושה (הסחנה), וזורם מזרחה, חוצה את קיבוץ ניר דוד וממשיך משם, החל משנות החמישים, בתעלות בטון. מימיו פורצים לרגלי הגלבוע כמעיין, מאקוויפר גדול ועמוק מתחת לגלבוע וצפון השומרון. (ניר 1989, 1961, סגל 2017, 2005, a 2005 , 2014Segal 2020 ,). בעבר זרם לנחל חרוד ומשם לירדן. הוא אינו נהר, אולם חצייתו בכל הזמנים, גם בשל הבוץ והצמחייה העבותה, חייבה גשרים מסוגים שונים. אין לנו עדויות של ממש, אודות בניית גשרים על הנחל בעת העתיקה, למרות המחקרים שבוצעו בקרבו ובקרבתו. (צורי 1962: 184-185, 192. אדלשטיין תשכ"ט, אדלשטיין ופייג 1992: 1583-6, פייג 2013, סגל 2013: 31-33, 2019, קלונר וטפר 1987: 280-286, Levy and Edelstein: 1972). למעט שרידים קלושים, של מעברים מגשרים על הנחל, בשטח הגן הלאומי כיום. (רנן 1995: 137, סגל a2005). לא מן הנמנע כי היו בעבר גשרים מאולתרים עשויים עץ?, שלא שרדו. התקופה הראשונה בה נבנו בוודאות, גשרים מאבן, היא התקופה העתמאנית. אולם גם הם היו בפועל סכרים ומתקנים אחרים, שיצרו בעקיפין, סוג של גשר על הנחל. (אביצור 1960, 1963, 1994: 349-352, רנן 1995: 137, סגל 2005, a 2005).

 

 

 

 

 

 

 

גבעת המוזאון

 

ת השלושה

נחל האסי

ג'מעין

עמדת צבי בהיר

עמדה מערבית

עמדת משק ילדים

המתבן

הרפת

הפרדס

בית הקומתיים

 

 

 

 

 

 

 

איור 1: קיבוץ ניר דוד (תל עמל) עשר שנים לאחר העלייה לקרקע. כל הישוב מרוכז בגדה הצפונית. מתחם חומה ומגדל בגדה דרומית, פורק והועבר. המעבר על הנחל, רק בגשר העפר ומעברת העץ הארעית המזרחית.

 

 

גשר  כביש 669  6666669669 ככהבזלת

גשר  העפר  6666669669 ככהבזלת

 

איור 1A: קיבוץ ניר דוד (תל עמל), 1946. מבט ממערב. ניתן להבחין בגשר העפר שנבנה ב1937 ובגשר כביש 669 שחוצה את הנחל במזרח. באותן שנים עדין המשיך הנחל באפיק עמל קדום לכוון נחל חרוד.

 

גשר המפל

 

גשר הבזלת

 

איור 2:  תצלום אוויר של נחל עמל בתחומי גן השלושה ומערב קיבוץ ניר דוד. ניתן לראות את אזור הנביעה,  גשר המפל, גשר טחנת הקמח המרכזית, גשר הבזלת בין המוזיאונים וגשר המעברה המערבית בתחומי הקיבוץ. (צילום אברהם גרייצר).

 

איור 3  תצלום אוויר של נחל עמל בקטע מזרחי, בתחומי  קיבוץ ניר דוד. ניתן לראות את קצה הנחל המזרחי בגשר כביש 669 , גשר העפר והגשרים במרכז הקיבוץ. גשר המכוניות החדש טרם נבנה בעת הצילום.  (צילום אברהם גרייצר).

 

1. גשר המפל

זהו הגשר המערבי ביותר, ממוקם כמאה מ' ממזרח לנביעה. הוא גם אחד הגשרים הקדומים בנחל. בפועל מדובר בסכר אבן ותעלות, שנבנו לצורך יצירת בריכת הרמה של המים, בנקודה בה היה סוג של מפל טבעי והבדלי מפלס בין הבריכה הראשונה העליונה, לבריכה השנייה. ( איור 4AB). הסכר נבנה בתקופה העתמאנית לצורך הפעלת טחנת הקמח המערבית. (אביצור 1960, 1963 , גולדנברג 1965, אביצור 1994: 349-352, רנן 1995: 137).                                                                בפועל נוצר מבנה שאפשר מעבר מהגדה הדרומית לצפונית. טחנת הקמח ננטשה עוד לפני קום המדינה. במהלך שנות החמישים המאוחרות, של המאה העשרים, החלו בפיתוח הגן הלאומי. נבנה המפל והמבנה הפך לגשר הולכי רגל בין גדות הנחל. (איור 5,6,7). לגשר הייתה תחילה מטרה פרקטית כלכלית של סכר ויצור קמח בכוח המים. לאחר הקמת הגן הלאומי, נועדה לו גם מטרה תיירותית מעשית, שאפשרה מעבר המוני של מבקרים בין גדות הנחל בשטח הגן.

איור 4AB  הסכר העות'מאני ושרידי טחנת הקמח המערבית. בפועל יצר את הגשר המערבי על נחל עמל. עליו נבנה הגשר הפעיל היום, מעל למפל הגדול בגן השלושה.

איור 5  הגשר המערבי, בעת ההקמה ופיתוח הגן הלאומי, בשנות החמישים. הגשר והמפל טרם הושלמו. שרידי טחנת הקמח עדיין ניכרים. ברקע המעיין והרי הגלבוע. (צילום עזריה אלון).

 

איור  6 הגשר המערבי בנחל, ממערב למפל. הושלם סמוך  לחנוכת הגן הלאומי, בשלהי שנות החמישים של המאה הקודמת.

 

איור 7 המפל והגשר המערבי, על נחל עמל בגן השלושה.

2. גשרים זמניים בבריכה המרכזית

במהלך שנות השבעים של המאה העשרים, לאחר הקמת הגן הלאומי, נבנו בבריכה המרכזית הארוכה, מספר גשרים. תחילה נבנו שני גשרים מחומר פלסטי וצינורות מתכת. בין אותם גשרים, נוצר מתחם ששימש לאימון שחיינים וכמובן את אורחי הגן.  בשלב מסוים חדלו להתאמן והגשרים הלא בטיחותיים פורקו. תחתם נבנה גשר בטון מזויין מאוד מאסיבי שהיה בנוי משלוש פלטות בטון שהונחו במדורג ברוחב ערוץ הנחל. גם הגשר הזה היה מאוד לא בטיחותי, בעיקר לקופצים ולצוללים תחתיו. לכן פורק בעמל רב בראשית שנות ה 2000. מטרת בנייתם של אותם גשרים, הייתה תיירותית, חילקה את הנחל לבריכות ומתחמי מים מלאכותיים ואפשרה מעבר נוסף בין גדות הנחל וחלקי הגן הלאומי.

3. גשר טחנת הקמח המרכזית

זהו הגשר העתיק ביותר בגן הלאומי ועל הנחל בכלל, לפחות יסודותיו. בדומה לגשר המערבי, גם הוא נבנה כסכר לצורך הרמת פני המים בבריכה האמצעית - השנייה, במטרה לשרת את טחנת הקמח המרכזית בגן. (אביצור 1960: ח, צילום 110 1955,  1963: 169-171, 1994: 349-352). לא מן הנמנע, כי לסכר העותמאני המאסיבי, עם המתקנים והתעלות, קדם מבנה עתיק, ממלוכי ואולי אפילו רומי- ביזנטי. (סגלa 2005, רנן 1995: 137). יתכן כי האחרונים בנו סכר להרמת פני המים, לצורך קיום שעשועי מים, בין השאר במבנה תיאטרון המים (נאומכיה) שנחשף בגדה הדרומית מערבית לגשר, במרכז הבריכה האמצעית בגן. (שם: שם). ברור לחלוטין כי בתקופה העתמאנית, לפני ההתיישבות הציונית בעמק, היה במקום סכר אבן בנוי שאפשר מעבר בין גדות הערוץ. עם הקמת הגן האזור עבר שיפוץ והרחבה ונבנה גשר אבן רחב, למעבר הולכי רגל, החל משלהי שנות החמישים של המאה העשרים. ביום העצמאות 1959, נחנך רשמית הגן הלאומי עם ביקורו של נשיא המדינה, יצחק בן צבי. הגשר הרחב מאבני הבזלת, נבנה לכבוד האירוע באותה שנה, על היסודות הקדומים. (צילומים מספר 8,9). קיבוץ ניר דוד, השאיל את הטרקטור לעבודת הבניה. (ארכיון קיבוץ ניר דוד). גם הגשר הזה שמש תחילה כסכר ומתקן עזר לטחינת קמח בכוח המים. לאחר הכמת הגן, הפך למתקן תיירותי ומעבר ראשי ומרכזי, של מבקרי הגן בין הגדה הצפונית לדרומית.

איור 8: גשר הבזלת שנבנה בשנת 1959, עם חנוכת הגן הלאומי. משמש גם כסכר במורד/ במזרח הברכה האמצעית. (צילום: דרור סגל).

איור 9: הגשר מ 1959 במרכז הגן הלאומי. (צילום: דרור סגל).

 

4. גשר הבזלת